יוסי קלר ז"ל

בן למנחם ושרה 
נולד בכפר גלעדי
בן 31 בנפלו בתאריך  ט"ו בסיוון תשמ"ב, 7.6.82
הובא לקבורה בבית העלמין בכפר -גלעדי

 

ספור חייו

 יוסי נולד לאחר שתי בנות והשמחה הייתה מאוד גדולה, גם בקיבוץ וגם במשפחה.
יוסי נולד ילד יפה וכל חייו היה יפה, הוא היה ילד שובב, שובב נחמד שקשה היה לכעוס עליו כי החיוך שלו היה מכסה על הכל.
למד טוב בבית ספר יסודי. בתיכון למד טוב עד השנה האחרונה, בה חל שינוי והוא הפסיק ללמוד ברצינות. איך שהוא, בלחץ החבר'ה,  גמר את השנה וקיבל תעודת גמר.
הוא רצה ללכת לחיל אוויר אבל חלה ולא גויס.
הוא גויס לסיירת ומשם הגיע לקורס קצינים. ביומיים האחרונים לקורס סולק כי הגן על חבר שלא הגיע לו מה שעשו לו. אז התערבנו, ההורים, בעניין. הוא הוחזר וגמר את קורס הקצינים. במלחמת יום- כיפור יוסי לא השתתף. במלחמת בהתשה השתתף.
לאחר הצבא עבד יוסי במשק ואז עבר קורס אבטחת מטוסים.
הייתה במשק נחלאית שעבדה בתל השומר. היא בדקה ומצאה בתיקו הצבאי שהוא נפסל לקורס טייס רק בגלל המחלה. למרות גילו, יוסי התחיל לטפל בחזרתו לקורס טייס.
יוסי סיים את הקורס, הבוגר בין המסיימים, והוצב למסוקים. באותה תקופה הגיעו לארץ מסוקי קרב והוא הצטרף כמדריך טייס לטייסת מסוקי קרב בתל נוף, שם הצטרפה אליו המשפחה. 
הטייסת עברה לפלמחים, לשם נסע עם חברים מדי פעם לטיסות.

 


סיפור נפילתו

לא היינו בבית, היינו אצל הבת הגדולה שלנו ויוסי התקשר לשאול לשלומנו ולהגיד שלום.
אבא שלו אמר: אולי תבוא? אבל יוסי אמר: לא. ושלא תעיר את אמא.
אביו מנחם חלם בלילה חלום נורא ואיום. 
באותו לילה  יצאו שני הליקופטרים, הייתה אש תופת, המסוק השני חזר הביתה, אך ליוסי לא היה מזל. 
האש פגעה בו ובחברו בלבנון. הם נהרגו במקום. 
הלבנונים החזיקו בגופות. חיל האוויר עשה הכל כדי להחזירן. לסבא של רחלי היו קשרים בלבנון, ובסופו של דבר, לאחר חודשיים, הייתה קבורה. הם נהרגו שניים: יוסי קלר ועמיחי ספקטור.
המשלחת באה לכפר גלעדי ולא מצאה אותנו. הם סיפרו לבתנו, נילי.
בתנו הצעירה הייתה אז באוסטרליה בטיול, וחיל האוויר עשה - אין לי מילים להעריך את מה שהם עשו - הם איתרו אותה, נתנו לה כרטיס והביאו אותה הביתה.
אחרי שבעה ימים אזרתי אומץ רב - מנחם לא יכול היה - והלכתי לאכול בחדר אוכל.
אי אפשר לחיות עם המתים. צריך לחיות עם החיים. אפילו קניתי לעצמי שמלה חדשה, אומנם שחורה, ואנשים התפלאו.
יש לנו יחסים טובים עם אשתו של יוסי, רחלי, ועם המשפחה שלה ואנחנו שייכים לכל משפחתה שלה בקיבוץ.
לאחר עשר שנים רחלי קיימה אזכרה מיוחדת במינה, ערב מוסיקה. זו הייתה הפקה יוצאת מן הכלל, אספה את כל חבריו ואת חברי כפר גלעדי שהצטרפו ועזרו מאוד. היה ערב נהדר ולערב זה כתבתי שיר. אנשים מאוד התרגשו כי אני הקראתי אותו.
אנחנו ממשיכים הולכים לשמחות אבל אי אפשר לשכוח. אני משתדלת לזכור את הרגעים הטובים . לפעמים אני מדברת עליו ולא בוכה ולפעמים אני בוכה. זה טבעי.

 

אמא

                                            

מקימי הדף – אלמוג יעקובי, תמיר הושמנד

@ בניית האתר: מעין הס אשכנזי,2016.