שילם רץ ז"ל

שילם נולד בשלישי באוגוסט 1915 בלטביה.

היה חבר קיבוץ כפר בלום, ועבד ב"עמק החולה" כאב הבית החל מהקמת בית הספר ועד 1990 .

נפטר בכפר בלום בשביעי במאי 1998 , בגיל 82 .

 

שילם נולד בלטביה למשפחה דתית. במלחמת העולם הראשונה המשפחה עזבה לליטא, שם למד בחדר. כעבור

שבע שנים חזרה המשפחה ללטביה, שם למד בבית ספר עברי. סמוך לבית הספר היה קן של "השומר הצעיר",

"נצ"ח", בו התחיל שילם את דרכו בתנועה, בהסכמת הוריו, דרך שנמשכה עד יום מותו.

 

במסגרת הפעילות התנועתית נוסד קבוץ ההכשרה "מסדה" בו פגש את בלה.

 

ב-1937 עלה ארצה והגיע לאפיקים, שם התאחד קבוץ ההכשרה עם הקבוץ "האנגלו-בלטי".

 

מאפיקים עבר הקבוץ לבנימינה ומשם למטולה. במטולה עבד בהובלת מים למלון "שלג הלבנון". ב-1940 עבד עם קבוצת חברים מכפר בלום בנגב בסלילת כבישים.

 

בשנת 1940 התחתנו שילם ובלה, ונולדו להם בן ובת. בלה ושילם עברו לקבוץ משמרות לתקופה מסוימת, כדי ששילם יוכל לעבוד כנהג.

 

כאשר חזרו לכפר בלום עבד שילם כ-10 שנים בתור חצרן. בנוסף לעבודתו ריכז שילם את וועדת האספקה שדאגה להשלמת הציוד בחדרי החברים.

 

בשנת 1957 התחיל לעבוד בבית החינוך "עמק החולה", והמשיך במסירות במשך שנים רבות. שילם היה אב הבית הראשון של בית הספר. בתקופה ההיא היה בית הספר מספק את כל הציוד שנדרש לתלמידים, מספרים ומחברות ועד עפרונות, מחקים ומחוגות. כל הציוד ששילם החזיק לצורך החלוקה לתלמידים היה מאוחסן בשני ארונות קיר צרים, שהיו משני עברי הכניסה לחדר המורים, שהיה  ממוקם אז במבנה הראשון של בית הספר (היום – הבית הצעיר), בחדר המשמש היום כחדר אנגלית. כשבית הספר גדל והתרחב, הקימו עבור שילם את המחסן שמתפקד עד היום כמשרדו של אב הבית.

 

דמותו של שילם הייתה חלק בלתי נפרד מההוויה היומיומית של "עמק החולה", ובעבודה זו זכה להערכה רבה מהמורים והתלמידים של בית החינוך המשותף עמק החולה.

 

לאחר פרישתו – עבד בכריכיה במשק.

 

במשך שנים רבות היה פעיל במשק בוועדות השונות. בפעילותו בוועדת אספקה ניסה להגיע להשלמת הציוד בחדרי החברים בצורה שוויונית ככל האפשר. למרות מאמציו הרבים, הגיע למסקנה שלא יוכל להשיג שוויון מלא, והציע לחלק את הציוד בדרכים אחרות.

 

היה בעל אמונה רבה ברעיונות הקבוץ – שוויון, שיתוף וערבות הדדית, והרבה להתבטא בתחומים אלו באספות הקבוץ ומעל דפי העלון.

 

שילם היה אהוב מאוד על חבריו, שראו בו סמל של יושר, הגינות, צניעות ואכפתיות. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לזולת, ושאיפתו לעזור ככל יכולתו לכל מי שנזקק לעזרה.

 

בשנותיו האחרונות התמסר לטיפול ברעייתו בלה, עד שחלה במחלה ממנה לא קם עוד.

 

יהי זכרו ברוך.

 

סיפור החיים מבוסס על אתר ההנצחה של קיבוץ כפר בלום

הוסיפו זכרונות וסיפורים על שילם

@ בניית האתר: מעין הס אשכנזי,2016.