כורי נתנאל ספארק
בן אליז ומרווין
נולד בקיבוץ כפר בלום, 15.07.1991
נפל בה' בשבט תש"ע, 20 ינואר, 2010
בן 18 בנופלו

 

סיפור חייו

כורי נולד בקיבוץ כפר בלום בתאריך 15/7/1991.

כורי בן הזקונים בין שני אחים, אח לקול. 
למד בבית הספר היסודי "הגומא", ובבית הספר התיכון "עמק החולה" שם למד מכיתה ז' עד סיום י"ב.
כורי היה חובב ספורט ובילה הרבה שעות בחדר כושר. בתיכון למד כורי במגמת קולנוע, הסרט גמר שעשה במגמת קולנוע "זמן שאול" זכה במקום שני בתחרות ארצית.

בנובמבר 2009 התגייס לאחת היחידות המובחרות של צה"ל, יחידת דובדבן.

 

 

סיפור נפילתו

לאחר כמה שבועות בבסיס כורי הרגיש כאבים בגבו ורופא היחידה אמר לו לנוח בבסיס.

כורי יצא לחופשת סוף השבוע, שם חלה החמרה במצבו, והוריו החליטו להביא אותו לבסיס הצבאי "גיבור" ליד קריית שמונה.

שם, לאחר מספר שעות, הוא נבדק על-ידי רופא במרפאה, שהורה להפנותו בדחיפות לבית החולים זיו בצפת.

בבית החולים הוגדר מצבו קשה מאוד, והרופאים החליטו להעבירו מיידית לבית החולים רמב"ם בחיפה באמצעות מסוק, שם אושפז במחלקת טיפול נמרץ.

מאז הגעתו נאבקו הרופאים על חייו, ולאחר 25 ימי אשפוז שכללו שימוש בריאה מלאכותית הוא נפטר כתוצאה ממחלתו.

י יצא לחופשת סוף השבוע, שם חלה החמרה במצבו, והוריו החליטו להביא אותו לבסיס הצבאי "גיבור" ליד קריית שמונה.

שם, לאחר מספר שעות, הוא נבדק על-ידי רופא במרפאה, שהורה להפנותו בדחיפות לבית החולים זיו בצפת.

בבית החולים הוגדר מצבו קשה מאוד, והרופאים החליטו להעבירו מיידית לבית החולים רמב"ם בחיפה באמצעות מסוק, שם אושפז במחלקת טיפול נמרץ.

מאז הגעתו נאבקו הרופאים על חייו, ולאחר 25 ימי אשפוז שכללו שימוש בריאה מלאכותית הוא נפטר כתוצאה ממחלתו.

 

דברים שנאמרו לזכרו
 

שיר שנכתב על ידי אמא:

על אותו השביל

נסיך קטן שלנו

צעדת עת צעדיך הראשונים

יד ביד הלכנו יחד שוב ושוב

 

על אותו השביל

טיילת עם אבא ואחיך

הלוך וחזור

כשאתה קורא לקול תול.

 

על אותו השביל

רכבת בפעם הראשונה

ואנחנו שומרים עלייך,

אוחזים חזק

שחלילה לא תפגע

 

על אותו השביל

בצומת נהגת להיפגש עם חברייך

לקשקש ולצחקק.

 

על אותו השביל

נהגת לבקר אותי

תמיד בביישנות, רק לא להפריע

(תמיד שואל "אימא את עסוקה"?)

 

על אותו השביל

יצאה כל המשפחה

לאירועים, חגים, מסיבות ומופעים.

 

על אותו השביל

העונות התחלפו

הצבעים השתנו

והשנים חלפו.

 

על אותו השביל

עשית את דרכיך לתיכון

יום יום

עם עצירות, בדיחות ושיחות

ואני מפצירה

"כבר מאוחר, תזדרזו"

 

על אותו השביל

חזרת הביתה עם חברייך

להרביץ ארוחה.

 

 

 

 

על אותו השביל

ניצב לפני גבר

נאה ומהודר

מוכן ומזומן לנשף המהולל

וכמובן כבר מאוחר.

 

על אותו השביל

הגעת לעבודה, בחופשים ובחגים

יושב על הקלאבקר

ובשרשרת שעל צווארך אוחז

ואני מביטה בך

ורואה כמה התבגרת

וכולי מלאה גאווה.

 

על אותו השביל

צעקת לי אמא!

כשאתה ממרחק ממני

ואז צוחק ואומר "ידעתי שאת לא מזהה"

(זה בגלל העיניים)

ומתקרב ונותן נשיקה.

 

על אותו השביל

אני פוסעת יום יום

ולא מוצאת מנוחה

מתגעגעת לאותם ימים ורגעים

ואולי אולי בכל זאת תפתיע ותופיע

ולו רק לשבריר של שנייה.

        

                        אוהבת כל כך

                             אימא

 

 

הספד מהפלוגה:

הספד לכורי
 

פלוגה ה' ואני מלווים היום את כורי בדרכו האחרונה.
אנו עומדים יחד מעל קברו הפתוח המומים וכואבים.
אני מודה ומתוודה כי הכל קרה מהר עבורי ועבור הפלוגה.
במחשבותינו הרעות ביותר לא חשבנו כי ניאלץ להספיד חבר וחייל בשלב כזה ובסיטואציה כזו.
את האסון הנורא שפקד את משפחת ספארק אנו חווים היום כמשפחה, משפחת פלוגה ה' מבסיס האימון החטיבתי של הצנחנים, משפחת היחידות המיוחדות של מגלן-דובדבן.

כורי, אני זוכר את היום הראשון שהגעת לפלוגה.ערכתי ראיונות לחיילים.נכנסת אליי לחדר ומולי ניצב אדם מרשים וגדול שאי אפשר להתעלם מנוכחותו.
אי אפשר היה להתעלם ממך בחור חזק וגדול,ספורטאי,אוהב אומנויות לחימה וחובב גדול של קולנוע.
ממעט הזמן שהיה לנו ביחד זכינו לפגוש דמות מיוחדת שכמוך.
היה ברור כי מדובר בבחור שיעשה הכל כדי להשיג את הדברים בהם הוא מאמין ואליהם הוא שואף להגיע.

כורי נתת רבות מעצמך בכדי להגיע ליחידה המיוחדת דובדבן ואכן הגעת.
אני זוכר ששאלתי אותך איך היה הגיבוש? ענית לי שהיה  לך קשה אבל היית חזק והתגברת על הקושי.

בשיחות עם אמך, אליז היקרה הבנתי עד כמה היית עצמאי. וכשאמך חששה לך אמרת לה- "תיהיי חזקה".

בחודש האחרון כולנו אמרנו הפעם לך- "הפעם תהיה חזק ותתגבר". אך לצערי, לעיתים החיים מזמנים לנו מלחמות שאנו לא רוצים ולא מוכנים אליהם.
המלחמה שלך כורי הייתה לא לנוכח פני אויב שלמטרה זו התגייסת ליחידה מיוחדת, אלא מול אויב אכזר מסוג אחר. חיידק שכרסם בתוכך פנימה.

במלחמה הזו למדתי עד כמה גיבור אתה. כמה נלחמת בכדי לחיות, כמה נתת מעצמך במלחמה האישית והפנימית הזו.
הרב קוק כתב- "אשרי איש טהור לב, וטהור כפיים. גיבור ברוחו העומד בנפשו ובנפש עמו ומחזיק בעץ החיים".

זכיתי להכיר בזנו הביקורים ובשיחות טלפון עם המשפחה, משפחה יקרה ומיוחדת, אופטימית ושלווה, משפחה אוהבת ותומכת. כשאני מביט בהם אני רואה אותך, אני מבין מהיכן ינקת ושאבת את הכוחות שהיו בך.

אנחנו- פלוגת מגלן-דובדבן מחבקים אתכם משפחת ספארק, אליז מרווין וקול.
יחד עם קיבוץ כפר בלום, מבקשים לומר כי אנו כאן בשבילכם.
כורי רצה להיות בפלוגה הזו ואנו רוצים להיות אתכם. אוהבים אתכם ומחזקים את ידכם.

אלו הרגעים בעייני בהם מנצחת הרוח על החומר.
נכון הוא כי אנו חסרים אותך כורי, בהיבט הפיזי אינך איתנו עוד...
אך ברוחך אתה איתנו, הנכונות שלך, חוסר הוויתור והמוטיבציה שלך יהיו לנו להשארה ולדרך בפלוגה.

אנחנו ממשיכים עם האמירה הקבועה שלך כורי- "תהיה חזק" זוהי צוואתך עבורנו להמשך מסלולינו ביחידות.

מי ייתן ולא נדע עוד צער,
יהי זכרך ברוך

כורי ספארק ז"ל

@ בניית האתר: מעין הס אשכנזי,2016.