צפריר שובל ז"ל

בן לנסים ומלכה
נולד ב- 28.11.1974
נפל ב-5.2.1997, כ"ח בשבט תשנ"ז, באסון המסוקים בשאר ישוב
הובא לקבורה בבית העלמין בקיבוץ ברעם
בן עשרים ושלוש בנפלו



סיפור חייו

צפריר נולד ב28.11.1974 בקיבוץ ברעם. הוא התחנך במסגרות החינוך של הקיבוץ עד כיתה ז' ועבר יחד עם כל בני קבוצתו{ שהיו אתו בעצם מהיום הראשון} לבית הספר "אנה פראנק" שבקיבוץ סאסא.
צפריר רצה ללמוד מכונאות ובכיתה י' עבר ללמוד בבית הספר "עמק החולה" בכפר בלום, כי בסאסא מקצוע זה לא נכלל בתוכנית הלימודים. הוא סיים את לימודיו כתלמיד מצטיין.
צפריר התגייס בנובמבר 1995 לגולני, משם הועבר לחיל חימוש שם סיים קורס מכונאי טנקים, ומשם לאוגדה, בה העריכו אותו מאד. את מרבית שירותו עשה כמכונאי טנקים במוצב הבופור בלבנון.

 

סיפור נפילתו

צפריר נהרג באסון המסוקים, כאשר המסוק בו טס חזרה אל המוצב התנגש במסוק אחר שטס לידו. לא היו ניצולים באסון מזעזע זה. האסון התרחש עשרה חודשיים לפני שחרורו המיועד של צפריר ז"ל.
צפריר התנדב למשימות שלא היה צריך להיות בהן.

 


דברים  לזכרו
צפריר היה ילד מסוגר ומופנם, הוא אהב מאוד בעלי חיים ובעיקר כלבים. יצאנו לטיול בכל מזג אוויר ואני זוכר איך הוא היה מבקש: "אבא, ג'יפ". אהב מאוד טרקטורים ובכלל, נושא כלי הרכב היה טבוע בדמו.

כאשר אמו מלכה עברה לקיבוץ לוחמי הגטאות, צפריר נשאר בבית ולא רצה לעבור למקום אחר. הוא אהב מאד את הבית שלנו. אהב לשמוע סיפורים, קניתי לו עשרות קלטות של סיפורים שהקשיב להם.
היינו יושבים יחד, מתכרבלים ומאזינים לקלטות. צפריר ישב עם אצבע בפה, שקוע בסיפור וכאילו חי בעולם אחר.
הוא אהב גם לקרוא אבל בעיקר להאזין. האזין גם למוסיקה שקטה שהייתה אהובה עליו ובעיקר דיברו אל ליבו שירי אהבה.
עד כיתה ט' למד צפריר בקיבוץ סאסא, אך לא מצא שם את מקומו. למרות שהיה סגור ומופנם הייתה לו נפש סוערת. לאחר חיפושים אחר מקום חינוך עבורו פנינו לכפר בלום למגמות מכונאות רכב. הוא מצא שם את מקומו מכל הבחינות. הצטיין בלימודיו וגמר את התיכון בהצטיינות. שחזור הטרקטור היה פרויקט הגמר שלו. צפריר הפך גרוטאה שלא מסוגלת לנוע לכלי מתפקד ונוסע. על כך הייתה גאוותו וגם גאוותנו.
צפריר נטה לעזור ולהיות אזן קשבת להרבה אנשים. הוא היה מעין כומר וידוי להרבה נערות שמצאו בו ידיד טוב.
כל מי שהכיר אותו שיבח את טוב לבו ואת הנכונות והרצון שהיו בו לעזור.


אבא, נסים

 

 

אתה חסר

אני מטיילת ומביטה במכוניות
והן נראות מיותמות.
משהו מכה בי ואומר:
אתה לא תנהג בהן יותר!
אני הולכת, מביטה בפרחים 
שפורחים כעת בשלל צבעים,
משהו מכה בי ואומר:
אתה לא תראה אותם יותר!
אני מביטה במשפחה 
והיא נראית כל כך שונה.
משהו מכה בי ואומר:
אתה לא תגיע אלינו יותר!
אני מסתכלת בתמונתך,
משהו מכה בי ואומר:
את החיוך הזה לא תראי יותר!
אני מרגישה כאב נורא,
כאילו איבר מגופי נגדע.
משהו מכה בי ואומר:
בני שלי, אתה חסר! 


 

אמא, מלכה

 

צפריר כתב שלוש מאות שירי אהבה ושירי נעורים. השירים עוסקים באהבה, בדידות, תקווה, ידידות ומוות.
 אי שם

"באיזה מקום מוזר,
מקום רחוק ולא מוכר,
יש אי קטן בלב הים.
ושם,
שם ישנו כוכב,
כוכב מיוחד ומוזהב,
והכוכב נעלם בשמיים
ומשתקף במים
והמים סוערים,
ואלה למעשה הם החיים.
כי ככה זה בתוך הלב. כשהמים סוערים
אז כואב וקשה להשלים.
ולפעמיים המים שקטים ורגועים
ואז זה סימן שמאוהבים.
האהבה היא תמצית החיים
והיא מורכבת מרגעים מאושרים".

                                            

 מקימת הדף – מיטל משיח

@ בניית האתר: מעין הס אשכנזי,2016.