בן לשרה ויואב ז"ל
נולד בכ"ה באב תשכ"ד 3.8.1964
 הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בראש פינה
בן 19 בנפלו 

סיפור חייו

נולד ביסוד המעלה.
ארנון היה בן למשפחה מעורה בחיי הארץ וקרובה לנושאי מלחמת יום הכיפורים.
בבית ספג אהבה לצה"ל ולמדינה.
הוא למד בבית הספר במושבה והמשיך ללמוד בבית הספר התיכון בכפר בלום, השלים את לימודיו התיכוניים במגמת אלקטרוניקה.
מילדותו הצטיין בכושר מנהיגות וכנער אירגן את הילדים במושבה לפעילות במסגרת "מכבי הצעיר". הוא משך אחריו את הילדים לטיולים, מחנאות ושדאות.
ארנון התנדב לכל פעילות במושבה, סייע לפני כל חג ואירוע, לקח אחריות על הפעילות התרבותית וכולם ידעו שיש על מי לסמוך. תמיד היה מוקף ידידים וחברים. בתקופות הקיץ ובחופשות מלמודים, סייע  בעבודות המשק החקלאי אותו אהב.
עם פרוץ מלחמת "שלום הגליל" נחלץ  לסייע בקטיף המשמש במשקים שבעליהם נקראו לשרות מילואים. הוא רתם אתו את חבריו מן הסביבה.
בהגיע שעתו להתגייס, היתה דרכו ברורה והוא תבע שתינתן לו אפשרות להתנדב ליחידה קרבית (למרות שהיה פטור מכך כיתום צה'ל). כך  מצא את דרכו לסיירת הצנחנים. בשרות הקצר ביחידה הספיק להתבלט בתכונותיו ובהתנדבות לכל משימה.
ב 8.5.1983 , בעת משימה בשטח לבנון, נהרג ארנון בהתהפך הזחל"ם שעליו נבחר לפקד.

דברים שנאמרו לזכרו


"הכרתיו מקרוב ביום בואו ליחידה: 
ארנון ז"ל גילה חוש אחריות, יושר אישי וחריצות באימונים.
בין חבריו התבלט כחברותי, בעל כושר מנהיגות ומהיר תפיסה.
לא פלא שדווקא הוא נבחר לעמוד בצריח המפקד".

אני רוצה תמיד עיניים
נתן זך 

אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות
את יופי העולם, ולהלל את היופי
המופלא הזה שאין בו דופי ולהלל
את מי שעשה אותו יפה להלל
ומלא, כל כך מלא יופי.

ואינני רוצה לעולם להיות עיוור ליופי
העולם כל עוד אני חי, אני אוותר
על דברים אחרים, אבל לא אומר די
לראות את היופי הזה שבו אני חי
ושבו ידי מהלכות כמו אניות וחושבות
ועושות את חיי באומץ, ולא פחות
מכן, בסבלנות, סבלנות בלי די.

ולא אחדל מהלל, כן, להלל לא אחדל
וכשאפול עוד אקום ולו רק לרגע, שלא יאמרו
הוא נפל. אלא הוא קם עוד לרגע להלל
בעיניים אחרונות,
את שהלל לא יחדל.



נקרא על קברו על ידי אורה אוריאל 


                                            

  מקים הדף – יצחק כהן

.

ארנון וספי ז"ל

@ בניית האתר: מעין הס אשכנזי,2016.