גלעד פלד ז"ל

בן חנן וחדוה
נולד בג' סיוון תשי"א, 7.6.1951
נפל בי"ט אייר תשל"ב, 2.5.1972
הובא לקבורה בבית העלמין בשדה נחמיה
בן עשרים ואחת בנפלו

סיפור חייו

בן שדה נחמיה. נולד, גדל והתחנך בקיבוץ, בגן ובבית הספר היסודי . כשעבר לתיכון המשיך את לימודיו בבית הספר "עמק החולה" שבכפר-בלום. תלמיד מצטיין היה, והצליח מאד בלימודיו ובכל מעשיו.
הוא היה ילד קטן חמוד וביישן והתפתח לנער עליז, צנוע, חביב וספורטיבי. התעניין מאד בספורט, בעיקר בכדורגל, והצטרף לנבחרת הכדורגל של הפועל כפר-בלום. אוספיו היו רבים: תקליטים, ספרים וחוברות על כל ענפי הספורט.
חסר מנוחה היה וכלפי חוץ מרדן אבל בתוך תוכו רצה בסדר ובמרות. הוא לא הזדקק לאמירת סליחה, הוא ידע להפעיל את קסמו האישי ולהביע זאת באהבה ובחיוך של לב טוב.
עם סיום בית הספר היסודי בחר גלעד לעסוק בענף הפלחה בקיבוץ. הוא הצליח והחזיק מעמד בענף ואף היה עובד מצטיין למרות שבאותה תקופה העבודה בפלחה הייתה קשה עד מאד. הוא לא ויתר . אותה נימה של עמידה נחושה וסירוב לוותר נמצאה באחד ממכתביו מהצבא.
גלעד התלהב מהתנ"ך, על אף שכלפי חוץ היה נראה קשוח. תמיד היה מחייך, אופטימי וקורן שמחת חיים.
אחד מתחביביו היה האזנה למוזיקה. בחסכונותיו רכש פטיפון סטריאופוני. בערבי שבת היו מתכנסים כל חבריו בחדרו, להאזין למוזיקה ולבילוי נעים.

סיפור נפילתו

בראשית דצמבר 1970 גויס גלעד לצה"ל והצטרף לנח"ל. נטייתו העזה לספורט הניעה אותו לעסוק בספורט גם בצבא. על אף המלצת מפקדיו לשלוח אותו לקורס קצינים, הוא בחר לבסוף בקורס למדריכי ספורט. הוא הצטיין בתפקידו כסמל מחלקה בנח"ל, נהג בחבריו בפשטות גמורה ושנא את המרחק בין המפקד לחייל. עם זאת, דרש ציות ומשמעת מחניכיו והיה להם דוגמא. הוא אהב את חניכיו והם כיבדו אותו. בהתקרב מועד סיום שירותו כסמל מחלקה, נבחר גלעד לנבחרת הכדורגל במשחקי אליפות הנח"ל, ולא היה קץ לאושרו בהיוודע לו כי אושרה השתתפותו בקורס למדריכי ספורט. 
אור ליום י"ט באייר תשל"ב, 2.5.1972, נפל גלעד בעת מילוי תפקידו.

דברים שנאמרו לזכרו

משפחת פלד היקרה,
בצער רב, בחוסר יכולת למצוא מילים מתאימות, אני רואה עצמי חייב להביע את השתתפותי בצערכם הרב, בשמי ובשם כל חיילי ומפקדי היחידה. קשה לי שבעתיים לכתוב מילים אלה בגלל הקשר האישי המיוחד שהיה לי לגילי המנוח.
סמל גילי המנוח היה אתנו מספר חדשים, לאחר שהתנדב לנח"ל לשרת בו כמפקד, וזה כהמשך טבעי לחינוכו שקיבל בשדה נחמיה. גילי הצליח בטירונות ובקורסים, בגלל רצונו ויכולתו נשאר בגדוד כדי לאמן ולחנך דורות חדשים של מפקדים. בתחילת דרכו כמפקד התקשה גילי להתאים עצמו למסגרת המשמעת הצבאית הקפדנית הנדרשת ממפקד וזאת בגלל אופיו התוסס. אך במהרה, תודות לתפיסה וההבנה הטובה היה לאחד המפקדים 
הטובים והאהודים שביחידה. כהמשך טבעי של התקדמותו הצבאית הייתה לגילי האפשרות לצאת לקורס קצינים אך הוא ויתר על ההתקדמות הצבאית, ביקש לצאת לקורס מדריכי ספורט ולהישאר בגדוד. ואמנם עמד גילי לצאת לקורס שעמד להיפתח מספר ימים לאחר האסון.
אחת התכונות הבולטות של גילי המנוח הייתה היכולת לעמוד במצבים קשים מבלי שתישבר רוחו ומבלי שיימחק החיוך משפתיו. בתכונה זו ישמש לנו גילי דוגמא ומופת, לאורה נמשיך לחנך את המפקדים בגדוד.
אנו הנשארים נמשיך להעלות את כשרונו ויכולתו, תוך ניצול הירושה שגילי השאיר לנו ותוך תקווה שבקרוב נוכל להניח את נשקנו ולהחליפו במחרשה.
מי ייתן ויהיה זה קורבננו האחרון. חזקו ואימצו. 
                                                                       רודיצק שמואל, סא"ל, המג"ד.

                                            

 מקימי הדף – אלי שליימוביץ, ועמר שחר

@ בניית האתר: מעין הס אשכנזי,2016.